הספר מנסה לתפוס ולקבע את המהות החמקמקה של הסרט התיעודי, תוך כדי כך מתוארות בו המסורות השונות שהשפיעו על התפתחות סרט התעודה הישראלי בימינו. הפרקים הראשונים מגדירים את המושגים "תיעוד" לעומת "סרט תיעודי" ; הפרקים שלאחריהם מנסים לעשות אבחנות בין סרט תיעודי וכתבה, סרט דרמה בדיוני וסרט ניסיוני ; בהמשך מתוארים סוגים שונים שהתפתחו בתוך הסרט התיעודי ; ולבסוף נידונות סוגיות ניוניות, כגון שאלת האמת והשקר התיעודיים. לשאלה מהו סרט תיעודי - כמו לשאלות מהי אמנות, מהי אהבה, מהי נפש האדם - אין תשובה סופית ונחרצת. אך שאלות שאין עליהן תשובות חד-משמעיות הן מנשמת אפה של תרבות חיה, ויש בהן כדי לחדד את חושיו הביקורתיים של הצופה.